בשנת 2006 בנדיקטוס השישה עשר חנך את צורת השליחות החדשה הזו על ידי שליחת 7 השליחוּיות הראשונות לאומות. כל אחד מהם מורכב מכוהן דת, בליווי 4-5 משפחות עם ילדיהם. לבקשת הבישוף, המשפחה מקבלת את המנדט להעשות שליחות באזורים דה-נוצריים או פגאניים, במטרה להציג בפנינו קהילה נוצרית שהיא "מאוחדת באופן מושלם, שהעולם יאמין" (ראו יוחנן 17, 23).
יוחנן פאולוס השני, בסימפוזיון השישי של הבישופים האירופאים בשנת 1985, הצביע על כך שכדי להגיב על חילון אירופה היה צורך לחזור ל- "המודל האפוסטולי הראשון".
לפיכך, שליחוּיות לאומות אלה, בחיקוי כנסיות בית, מתאספים בבתים, בין הבלתי מטובלים והמרוחקים.
אחרי שנים רבות מהשליחוּת הראשון ניתן לראות כמה אנשים מרוחקים ופגאניים, שאולי לעולם לא היו נכנסים לכנסייה, מוצאים עצמם ב- "קהילות נוצריות" אלה ומתחילים בדרך של חזרה בתשובה או חזרה לאמונה.
קהילות אלה, שאינן מתחילות מ- "מקום קדוש", מ- "מקדש", אלא חיות באמצע העולם, מהוות "חצר גויים אמיתית, בה אנשים יכולים לגשת לאלוהים בלי להכיר אותו", כפי שאמר בנדיקטוס השישה עשר בנאומו לקוריה הרומית בשנת 2009.
מרכיב יוצא דופן בחוויה זו הם פירות הקהילה והאחדות הניתנים בעיקר בתוך המשפחה עצמה, בין הורים לילדים.
ב- 18 במרץ 2016 האפיפיור פרנציסקו שלח 270 משפחות, שיצרו 54 שליחוּיות חדשים לאומות בחמש היבשות.
האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, משנת 2006 עד 2012, שלח 58 שליחוּיות לאומות
ב- 5 במאי 2018, לרגל הפגישה הבינלאומית לרגל חגיגות 50 שנה להולדת הקהילה הראשונה של הדרך ברומא, שנחגגה ב- טור ורגטאטה (רומא), האפיפיור פרנציסקו שלח עוד 34 שליחוּיות חדשות לאומות.
מספר המשפחות בדרך שנמצאות היום בשליחוּת (2020) למען שליחות החדשה הוא 1,640, עם כ- 5,800 ילדים, ב- 108 מדינות ב- 5 יבשות. הרבה מהמשפחות הללו נמצאות בשליחוּת בלמעלה מ- 200 שליחוּיות לאומות ב 62 מדינות.