האב מאריו פֶצּי

מריו פצי נולד בגוטולנגו (ברשיה, איטליה) ב-19 בספטמבר 1942, השלישי בין חמישה אחים. הוא נכנס לסמינר המיסיונרים הקומבוניאנים בגיל 10. לאחר שלב ההכנה לנזירות (נוביציאטו) מנהליו שלחו אותו להמשך לימודיו בבית הספר התיאולוגי הבינלאומי ברומא שליד אוניברסיטת אורבניאנה של הכס הקדוש. הוא הוסמך לכהונה ב-19 למרץ 1969 והחל את לימודי הדוקטורט שלו בתאולוגיה דוגמתית באוניברסיטת גרגוריאנה של הכס הקדוש עם הפרופסור האב זולטן אלשגהי.

באותה שנה הוא הכיר את קיקו וכרמן, מייסדי הדרך הנאוקאטקומנאלית ושמע את הקטכיזים (ארצאות על האמונה הנוצרית) האחרונים שלהם בפאריש “נאתיביתה“ ברומא. ביוני 1970 הוא שמע מחדש את הקטכיזים בפאריש “סנ ג'יובאני די דיו“, שם עשה את שרותו הפסטורלי, והצטרף לקהילה הנאוקאטקומנאלית הראשונה בפאריש זו. הוא ראה בדרך הנאוקאטקומנאלית תקוה לתהליך ההכנה לנצרות בשליחויות באפריקה, בפרט לאחר החוויה הטרגית של הטבח בין נוצרים בבורונדי, ועל כן ביקש ממנהליו להתנסות כקטכיסט נודד של הדרך הנאוקאטקומנאלית לקראת השליחות באפריקה. בספטמבר 1970 הוא הפסיק את לימודיו ונשלח ע"י קיקו וכרמן לפתוח את הדרך בשני דיוקסיות (בישופויות) בברשיה ומילאנו, ובינואר 1971 בקהילת “סנ ליאונה“ בקטניה.

ביוני 1971 הוא הוזמן ע"י קיקו וכרמן למלא את מקומו של האב פרנצ'סקו קופיני, כהן הדת אשר ליווה אותם מאז 1968, וכך הפך לחלק מהצוות שלהם בתקופה בה בישרו באיטליה ובפרט ברומא, פירנצה ואיבריה. כאשר קיקו וכרמן שהו בספרד, התלווה אליהם ככהן דת האב חסוס בלאסקז, ואילו האב מריו נשלח לבשר בלומברדיה ולאחר מכן בפורטוגל. בדצמבר 1981, עם אגרת מראש המסדר הקומבוניאני, הוא נשלח כקטכיסט נודד קומבוניאני לפתוח את הדרך בחרטום (סודן), לב פעילות הבשורה הקומבוניאנית’ ולאחר מכן נשלח במרץ 1982 אל קמפאלה (אוגנדה). באותן שנים הוא עשה מספר מסעות באפריקה: ביקר בישופים שונים בקניה, המשפחות שבשליחות בחוף השנהב, קמרון , זמביה וסמינרים “רדמטוריס מאטר“ לתאולוגיה בקיטווה (זמביה), דואלה (קמרון), דאר אסאלאם (טנזניה), גומה (קונגו) ומורנדבה (מדגסקר). בנוסף ביקר אצל בישופים שונים תחילה באנגולה ולאחר מכן במוזמביק לצורך פתיחת הדרך שם. הוא גם שהה בבאנגווי (רפובליקת מרכז אפריקה) ובוג'ומברה (בורונדי).

החל ב-1982 הוא נקרא לשמש כחבר בצוות האחראי של הדרך הנאוקאטקומנאלית יחד עם קיקו וכרמן במשרה מלאה, וליווה אותם ביחסים עם האפיפיור, הכס הקדוש והבישופים, בשלבי הדרך, הקונביבנציות (כנס רוחני) העולמיות של המבשרים הנודדים, במסעות ובמפגשים הבינלאומיים, עד היום הזה. בשנת 1992 ההנהלה החדשה של מסדר הקובוניאנים קראה לו להשתלב מחדש במוסד או לקבוע את מושבו במחוז רומא. משעזב את המוסד, הקרדינל העוזר, מונסניור כמילו רויני, קיבל אותו ככהן דת מבשר נודד.

עם אישור תקנון הדרך בשנת 2002 תחת בחינה, ובשנת 2008 באופן סופי, הוא התמנה מטעם הכס הקדוש ככהן הדת של הצוות הבינלאומי יחד עם קיקו וכרמן (לפני פטירתה).